אין שאלה האם כדאי לנסח מכתב בקשה מתוך מטרה ליהנות מקרנות פילנתרופיות בחו"ל, אך כן יש מקום לעצור ולשאול ממי יש לבקש, כיצד יש לבקש, למה יש לצפות ואך כמה לבקש, וזאת כי מגוון משתנים עשויים להשפיע על איכות התשובה שתקבלו בחזרה, ועל כן אספנו עבורכם נתונים חשובים, ולו על מנת שתיקחו אותם בחשבון לפני שתתחילו לפעול.
בדיקה מקדימה
ראשית יש לעשות שיעורי בית (בשני מישורים) – לבחון מהם הפרמטרים והנתונים של הקרנות הפילנתרופיות בעמותה שלכם. כך למשל יש לבחון מה מגדיר את הפרויקט, מהו הקושי והחסך הכספי, מהו היתרון והערך המוסף של הפרויקט, מהי התחזית האופטימית, מהי מטרת הבקשה (בניה, הקמה, רכישה, תמיכה, צורך משולב וכדומה) והאם הכול מנוהל בהתאם לדרישות החוק. מבחינת הנתונים שרצוי לבדוק אודות הקרן הפילנתרופית, נציין שיש לבחון עד כמה הקרן פרו ישראלית, אלו סוגי מענקים מועדפים מבחינתה (תמיכה, הקמה..), האם יש קטגוריות שעבורן היא יותר פעילה, מהי ההיסטוריה והרזומה שלה, עד כמה ניתן להסתמך עליה לטווח הארוך, לאלו סכומים ניתן לצפות ממנה, אלו ערכים חשובים לה וכדומה.
אופי הפנייה
לאחר שמסיימים עם שלב הבחינה הראשונית, יש לחפש התאמה בין רצוי למצוי – לאתר כחמש קרנות פילנתרופיות ייעודיות בחו"ל ולבחון כיצד ניתן לפנות אליהן, כאשר התשובה שמאחורי השאלה "כיצד" מאוד משמעותית על מנת להבין כיצד להתנסח, מתי לפעול, למה לתת במה, מה להציע בתמורה וכדומה, וזאת כי הגשת בקשה מצריכה עבודה, מחשבה והתייחסות אישית, כך שאם חשבתם לכתוב מכתב בקשה אחד ופשוט לשכפל, הרי שאתם כבר פועלים באופן מוטעה, כיוון שפנייה אישית היא א' ב' של כל בקשת מימון – מגדילה מראש את אחוזי ההצלחה
התנהלות מקצועית
ציינו שחשוב ביותר כיצד פונים אל קרנות פילנתרופיות בחו"ל, ועל כן נציין שניתן להיעזר בשירותיה של חברת גיוס כספים בעלת ניסיון ורזומה חיובי, אך גם בשירותיו של אדם מומחה מתוך הארגון. בכול אופן, בין אם בוחרים באופציה כזו או אחרת, יש לקחת בחשבון שלא כל בקשה תוביל לתוצאה הרצויה, ואף לעיתים יש צורך "לחזר" אחר הקרן הפילנתרופית, אך במקום לשלוח לה פרחים ושוקולדים, יש לשלוח לה עדכונים שוטפים מהנעשה בעמותה, תגובות חיוביות של אנשים שנעזרו בעמותה, שאיפות עתידיות, סיכומי ישיבות וכדומה.
שיקולי שפה
הגשת הבקשה הינה תהליך: יש לאתר צורך, לאתר קרן, לבנות תרחיש פנייה וכמובן להקפיד על ניסוח בשפה הרצויה, כאשר עבור כך רצוי לא פעם להעביר את השרביט למתורגמן מקצועי, וזאת כי אין להסתמך על כישורי השפה של אדם מהשורה, ולו כי מספיקה טעות אחת בניסוח על מנת שהקרן הפילנתרופית תסיק שמדובר בעמותה שאינה רצינית, או על מנת שכלל הבקשה תובן באופן מוטעה. כמו כן, מבחינת תרחיש פנייה, לעיתים יש צורך לבנות את הבקשה ולא לזרוק אותה כפצצה – מתוך מטרה לאפשר לצד השני לגבש דעה באופן כמה שיותר שקול ומבלי שירגיש מותקף, או מאוים.
הוצאה לטובת הכנסה
לסיכום נציין שתרומה אחת מחו"ל יכולה לקחת עמותה מבוססת ולהקפיץ אותה כמה צעדים קדימה – לגרום לה להשיג יעדים, להתרחב ולהיות הרבה יותר משמעותית. אי לכך אין לזלזל בהגשת הבקשה ואף מוטב להשקיע ולהוציא כסף, וזאת כי כל עוד הדברים יתנהלו באופן מקצועי, התרומה הרצויה תגיע – ניתן יהיה להציב יעדים חדשים ולסייע בהיקף יותר גדול.
השארת תגובה